זריהן נ' חברת ספורט טיים ת"א בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

1.תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, זריהן שלמה (להלן: "התובע") כתוצאה מתאונה שארעה לו ביום 20.6.07, במהלך משחק קט רגל שנערך במגרש המוחזק ומנוהל על ידי הנתבעת.

2.הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות ארוע התאונה בשאלת האחריות ובשאלת גובה הנזק.

נסיבות ארוע התאונה ושאלת האחריות

3.בכתב התביעה נטען כי תוך כדי משחק כדור רגל "נתקל התובע בסד דשא סינטטי אשר לא היה מחובר לקרקע ו/או ליתר הדשא במקום, היווה מכשול בפני התובע בשל חיבורו הלקוי והלא שלם וגרם לנפילת התובע" (סעיף 3 לכתב התביעה).

4.התובע צרף לתצהירו תמונות המדגימות פיסת דשא שאינה מחוברת ליתרת המשטח וציין כי החיבור הלקוי נסתר מהעין ולא ניתן היה לראותו (סעיפים 2 ו- 3 לתצהיר התובע, ת/1). בחקירתו הנגדית העיד התובע כי תוך כדי ריצה, נתקל במשהו ונפל וכי התמונות צולמו על ידי חברו שחר אלמליך (להלן: "שחר") שהיה עד לתאונה. התובע אישר בכנותו כי אינו יכול לזכור בדיוק איזו תנועה ביצע בעת הנפילה או לציין במדויק את מקום הנפילה מעבר לכך שמדובר באזור קו ה- 16 ליד הקרע בדשא המודגם בתמונות (עמ' 6 לפרוטוקול).

התובע חזר והעיד כי לאחר שנפל ונפגע, פנה למנהל הנתבעת, נדב ירום (להלן: "נדב") אשר נתן לו שקית עם קרח.

5.עדותו של התובע בדבר נסיבות ארוע התאונה, מוצאת תימוכין בעדותו של שחר אשר העיד כי ראה את התובע נתקל במשהו בדשא ונופל וכי "לאחר הארוע התקרבנו לראות מה קרה ושם ראינו שיש חיבור בין הקו הלבן לדשא" (עמ' 10 לפרוטוקול). שחר העיד כי צילם את התמונות, יום לאחר התאונה וסימן את מקום הנפילה על גבי התמונה, נ/4, במקום בו מצויה פיסת דשא שאינה מחוברת ויוצרת בליטה ואי סדירות של המשטח. יצויין כי התובע ושחר, נתבקשו בחקירתם הנגדית, לסמן את מקום הנפילה על גבי תרשים אשר הוצג בפניהם וסימנו את מקום ארוע התאונה, באופן תואם (ראה נ/2 - סימון מקום ארוע התאונה על ידי התובע ונ/3 - סימון מקום התאונה על ידי שחר).

6.מנהל הנתבעת, נדב, ציין בתצהירו כי הינו נמצא במגרש באופן יום יומי וכי לא ידוע לו דבר על המפגע הנטען שכן התובע ו/או חבריו לקבוצה, לא התלוננו על מפגע במגרש וכי "כלל לא ברור לי מתי נעשו הצילומים אותם הציג התובע והאם בכלל נעשו במגרשי גולדטיים" (סעיפים 9-12 לתצהיר). בחקירתו הנגדית, חזר בו מהנטען בתצהירו והודה כי הוא מזהה את המגרש המצולם בתמונות וכי מדובר במגרשה של הנתבעת (עמ' 13 לפרוטוקול). נדב הוסיף ואישר כי משטחי הדשא הסינטטי, מגיעים ברצועות נפרדות וכי כדי ליצור את הפסים הלבנים, מגלחים את הדשא הירוק ומדביקים רצועת דשא לבן כך שיכול להיווצר ניתוק בין רצועות הדשא המודבקות (עמ' 14 לפרוטוקול). כשעומת עם טענת התובע כי פנה אליו לאחר התאונה, השיב: "קורה אצלנו, הרבה אנשים כל הזמן נפצעים. זה ספורט. אני לא זוכר את התובע, במקרה הזה" (עמ' 15 לפרוטוקול). וכשנשאל לגבי המפגע המודגם בתמונות, השיב: "המפגע הספציפי הזה שבגינו, גם אם היה, הוא תוקן... אין לי תעוד מתי זה דווח. קשה לי לאמוד את נקודת הזמן שבו זה מטופל" (עמ' 15 לפרוטוקול).

7.מעבר לכך שמנהל הנתבעת, חזר בו בעדותו מתצהירו ואישר כי התמונות, נ/1, מדגימות את מגרש הקט-רגל של הנתבעת ואף אישר כי יתכן שנוצר קרע או פער בחיבור בין רצועות הדשא, הרי שמצאתי את עדויותיהם של התובע ושל שחר אמינות ותואמות זו את זו, הן בתאור נסיבות ארוע התאונה והן בהצבעה על מקום הנפילה על גבי תרשים המגרש שהוצגו בפניהם. זאת ועוד, התמונות שצולמו על ידי שחר, יום למחרת התאונה, מצביעות על קיום מפגע במקום - העדר חיבור בין רצועות הדשא הסינטטי באופן שנוצרת בליטה העלולה לגרום להתקלות ונפילה.

עצם העובדה שהתובע ושחר, לא זכרו פרטים המצויים בשולי הגרסה, אינה פוגעת באמינות עדותם. בטענת הנתבעת כי בתעוד הרפואי מוזכרת חבלה סיבובית בקרסול אך לא נרשם כי התובע נתקל במשהו, אין ממש שכן ברי כי פנייה לטיפול רפואי, אינה מיועדת לברור נסיבות ארוע התאונה מה גם שאין מדובר ברישומים שנערכו על ידי התובע.

בנסיבות אלה, ראיתי לקבל את גרסת התובע כי תוך כדי ריצה, במהלך משחק קט-רגל, נפל ונפגע כתוצאה מהתקלות רגלו בפיסת דשא סינטטי שלא היתה מחוברת ליתרת המשטח.

8.אשר לשאלת האחריות, על הנתבעת המנהלת מגרשי קט-רגל המושכרים לשימוש שחקנים חובבנים, מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי העושים שימוש במגרשים.

משחק כדורגל טומן בחובו סיכונים טבעיים הכרוכים בעצם הפעילות הספורטיבית אלא שעל הנתבעת מוטלת חובה לפעול למניעת סיכונים בלתי סבירים, דוגמת מפגעים במגרש העלולים לגרום להתקלות ונפילה.

התמונות שצולמו למחרת התאונה, מצביעות על מפגע בדמות פער או קרע בחיבור בין רצועות הדשא, מה שעלול לגרום להתקלות רגלו של שחקן במהלך המשחק. בנסיבות אלה, ראיתי לקבוע כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליה לדאוג לתקינות המגרש ושלמותו ולמנוע חשיפת השחקנים לסיכונים בלתי סבירים. משהתרשלותה של הנתבעת בשמירה על תקינות המגרש, גרמה לארוע התאונה, מוטלת על הנתבעת אחריות לפצות את התובע בגין נזקי התאונה.

9.אשר לרשלנות תורמת, בנסיבות העניין כאשר מדובר במפגע נסתר אשר התובע לא הבחין ולא יכול היה להבחין בו, אין מקום לייחס לתובע תרומת רשלנות.

מהות הפגיעה וגובה הנזק

10.כתוצאה מהתאונה, התובע סבל מחבלה סיבובית של קרסול ימין מלווה בנפיחות ורגישות ניכרת. התובע נבדק בחדר המיון בבית חולים איכילוב ולאחר מכן המשיך בטיפול ומעקב אצל רופאי קופת חולים אשר המליצו על חבישת הקרסול ב- AIR CAST לתקופה של שישה שבועות. בהמשך התובע טופל בפיזיותרפיה. לתובע אושרה על ידי הרופאים המטפלים, חופשת מחלה מיום התאונה ועד ליום 26.11.07, משך כחמישה חודשים.

11.התובע אינו טוען לנכות צמיתה ועותר לפסיקת פיצוי בגין הפסדי השתכרות בתקופת אי הכושר לעבודה וכן בגין הוצאות, עזרה וכאב וסבל.